יעקב וקסלר (רומלד ושניקל)

נולדתי באמצע המלחמה בפברואר 1943 בשוויצאני (אז היה פולין, ליד וילנה). גדלתי במשפחה קתולית בפולין, הם מאד אהבו אותי. מאז היותי ילד קטן הרגשתי שאני אומצתי על ידם אבל לא היתה לי כל ידיעה על כך. בהמשך גדלתי, למדדתי לימודי כמורה, והייתי כומר. בהמשך למדתי פילוסופיה, והייתי מרצה באוניברסיטה הקתולית בלובלין. כשהייתי בן 35 לחצתי את אמא שלי לספר לי על עצמי. עד שהיא אמרה לי: אתה יהודי, נולדת למשפחה יהודית במלחמה. הם רצו שאני יציל אותך, ומסרו לי אותך כשהיית בן כמה שבועות, ומעט זמן לאחר מכן, הנאצים חיסלו את הגטו, שני הוריך נהרגו ביחד עם אח שלך שהיה כבן 3 אותו אני זוכרת שקראו לו שמואל. את השמות של ההורים שלך אני לא זוכרת. הייתי בהלם מוחלט! חייתי בסתירה מוחלטת בין שתי עולמות, מצד אחד אני יודע שאני יהודי, ומצד שני אני כומר קתולי. בהמשך החיים בדרך לא דרך גיליתי את משפחתי, קרובי משפחה רחוקים יחסית. ועליתי לארץ בשנת 2007, ומאז אני מנסה לקבל הכרה ביהדות שלי. עברו כמה שנים, שהסכימו לתת לי אזרחות, אבל עדיין לא הכירו ביהדות שלי. היה לי חשוב מאד להיות יהודי בארצו. חשוב מאד גם בשביל ההורים שלי שנרצחו בשואה, שמעתי שאמא שלי היתה פעילה ציונית בעיירה. אבל לא היה לי שום ראיה לסיפור שאני מספר. ומערכות רשמיות לא משנים סטטוס בלי להביא ראיה כלשהי.

בשנת 2018 בעוד ניסיון ללכת דרך בתי הדין הרבניים, הגעתי לביה"ד בירושלים. שם גילו אמפטיה והציעו לי לנסות לפנות למכון סימנים אולי דרך הדנ"א שלי יהיה לי ראיה שאני יהודי. פניתי למכון סימנים, ובתוך שבועיים קיבלתי את התוצאה: יש לך הוכחת יהדות ברורה! הייתי כולי נרגש עד מאד, קבענו דיון בביה"ד הרבני, הם ליווי אותי לאורך הדיון ושיכנעו את הדיינים באמיתות התוצאות. עד שבחנוכה תשע"ט קיבלתי אישור יהדות רשמי! עשיתי ברית מילה באיחור של 76 שנים, חזרתי הביתה! חזרתי לעם שלי ולמולדת שלי!

תקציר מסיפור חיי ניתן לראות כאן: